<rss version="2.0" xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom">
  <channel>
    <title>בינה מלאכותית on Arpokrat</title>
    <link>https://arpokrat.com/he/blog/tags/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA/</link>
    <description>Recent content in בינה מלאכותית on Arpokrat</description>
    <generator>Hugo -- gohugo.io</generator><language>he</language><lastBuildDate>Mon, 24 Aug 2026 00:00:00 +0000</lastBuildDate><atom:link href="https://arpokrat.com/he/blog/tags/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA/index.xml" rel="self" type="application/rss+xml" />
    <item>
      <title>בינה מלאכותית וחיסיון מקצועי: הצד השלישי שאי אפשר לתבוע</title>
      <link>https://arpokrat.com/he/blog/ai-privilege-waiver-legal-personhood/</link>
      <pubDate>Mon, 24 Aug 2026 00:00:00 +0000</pubDate>
      <guid>https://arpokrat.com/he/blog/ai-privilege-waiver-legal-personhood/</guid>
      <description>&lt;p&gt;כשה-FBI תפס את המכשירים של ברדלי הפנר, מנהל חברה שנאשם בהונאת ניירות ערך, מצאו הסוכנים בהם שלושים ואחד מסמכים מסוג חדש. לא הודעות דואר אלקטרוני, לא רשימות, ולא התכתבות עם עורך דינו. אלה היו שיחותיו עם פלטפורמת בינה מלאכותית לקהל הרחב, שבהן פרש את אסטרטגיית ההגנה שלו, שקל את הטענות העובדתיות והמשפטיות שיוכל להעלות, וחזה מראש מה תייחס לו התביעה. הוא ניהל את השיחות האלה אחרי שקיבל זימון להעיד בפני חבר המושבעים הגדול, ובלי שעורך דינו ביקש זאת ממנו.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ב-10 בפברואר 2026 קבע השופט ג&amp;rsquo;ד רייקוף, מבית המשפט הפדרלי במחוז הדרומי של ניו יורק, שהמסמכים האלה אינם חוסים תחת שום הגנה.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;באותו יום עצמו, שמונה מאות קילומטרים משם, קבע בית משפט פדרלי אחר בדיוק את ההפך.&lt;/p&gt;
&lt;h2 id=&#34;שתי-הכרעות-שתי-דוקטרינות-מעשה-אחד&#34;&gt;שתי הכרעות, שתי דוקטרינות, מעשה אחד&lt;/h2&gt;
&lt;p&gt;בפרשת &lt;a href=&#34;https://www.proskauer.com/alert/michigan-federal-court-protects-ai-assisted-litigation-work-product&#34;&gt;Warner v. Gilbarco&lt;/a&gt;
 סירב בית המשפט הפדרלי במחוז המזרחי של מישיגן לחייב תובעת שייצגה את עצמה למסור את עקבות השימוש שעשתה בכלי בינה מלאכותית יוצרת בהכנת תיקה. הנימוק נכנס לנוסחה אחת: פלטפורמות בינה מלאכותית הן &lt;strong&gt;כלים, לא בני אדם&lt;/strong&gt;. מסירת מסמך לכלי אינה שקולה לחשיפתו בפני היריב. הגנת &lt;strong&gt;חומרי ההכנה למשפט&lt;/strong&gt;, מה שהמשפט האמריקאי מכנה &lt;em&gt;work product&lt;/em&gt;, שרדה אפוא.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;בפרשת &lt;a href=&#34;https://harvardlawreview.org/blog/2026/03/united-states-v-heppner/&#34;&gt;United States v. Heppner&lt;/a&gt;
, שנימוקיה הכתובים פורסמו ב-17 בפברואר, הגיע בית המשפט בניו יורק למסקנה ששיחותיו של הנאשם עם הפלטפורמה אינן חוסות לא תחת &lt;strong&gt;חיסיון עורך דין-לקוח&lt;/strong&gt; ולא תחת הגנת חומרי ההכנה. בית המשפט נשען על תנאי השימוש של הפלטפורמה, המציינים שהקלט והפלט עשויים להישמר, לשמש לאימון המודל ולהימסר לצדדים שלישיים, לרבות רשויות ציבוריות. משתמש שיודע זאת אינו יכול לצפות באופן סביר לסודיות.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שתי התוצאות ניתנות להגנה במלואן. חיסיון עורך הדין נופל ברגע שיש חשיפה לצד שלישי, יהיה אשר יהיה. הגנת חומרי ההכנה נופלת רק בחשיפה ליריב. שתי דוקטרינות נבדלות, אותו מעשה עצמו, שתי תוצאות הפוכות.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;מה ששתי ההכרעות אינן בוחנות היא ההנחה המשותפת להן. וההנחה הזו בדיוק היא שאינה עומדת מול שאר המשפט.&lt;/p&gt;
&lt;h2 id=&#34;ההשוואה-שאיש-אינו-עורך&#34;&gt;ההשוואה שאיש אינו עורך&lt;/h2&gt;
&lt;p&gt;הפקדת תיקי לקוחות אצל ספק אחסון מעולם לא נחשבה כשלעצמה לוויתור על החיסיון.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;והרי הספק הוא צד שלישי, בלי שום ויכוח. הוא מחזיק את המסמכים על החומרה שלו. אפשר לחייב אותו למסור אותם, וכך נעשה בכמה תחומי שיפוט. ובכל זאת שום לשכת עורכי דין, שום בית משפט ושום רגולטור מקצועי לא הסיק מכך שפנייה לשירות אחסון הורסת את החיסיון מעיקרו.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;קו ההפרדה מעולם לא היה, אם כן, עצם נוכחותו של מתווך טכני. תמיד יש כזה. הדואר מוביל את המכתב. השליח נושא את התיק. המפעיל מנתב את השיחה. כל אחד מהם הוא צד שלישי במובן המילולי, ואיש מהם אינו מפיל את החיסיון בעצם קיומו.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;מה שהבדיל את ספק האחסון היה צר ומדויק יותר ממה שהפסיקה אומרת בדרך כלל. הוא אחסן בלי לקרוא. הוא לא יכול היה להסיק דבר מן התוכן. לא הייתה לו שום יכולת לדעת מה הוא מחזיק.&lt;/p&gt;
&lt;blockquote&gt;
&lt;p&gt;מה שהגן על ספק האחסון לא היה מעמדו המשפטי כצד שלישי, אלא חוסר היכולת הטכנית שלו לדעת מה הוא מחזיק.&lt;/p&gt;
&lt;/blockquote&gt;
&lt;p&gt;הקריטריון הזה פועל בשקט כבר שני עשורים. איש לא נזקק לכתוב אותו, משום ששום מתווך עדיין לא העמיד אותו במבחן.&lt;/p&gt;
&lt;h2 id=&#34;מה-השופטים-מכריעים-באמת&#34;&gt;מה השופטים מכריעים באמת&lt;/h2&gt;
&lt;p&gt;ברגע שהקריטריון מנוסח, ההכרעות של פברואר משנות את טיבן.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;בית משפט שמתייחס למסירת מסמך לבינה מלאכותית יוצרת כאל חשיפה לצד שלישי אינו מיישם כלל ישן על עובדות חדשות. הוא קובע שהמתווך המסוים הזה אינו כמו האחרים. שהוא מעבד במקום לאחסן. שמתרחש בתוכו משהו שאינו מתרחש בתוך כונן קשיח.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;בית המשפט הפדרלי של קנזס ניסח את הפן המעשי בלי כחל וסרק בפרשת &lt;a href=&#34;https://law.justia.com/cases/federal/district-courts/kansas/ksdce/2:2025cv02352/158740/152/&#34;&gt;Jefferies v. Harcros Chemicals&lt;/a&gt;
, ב-25 במרץ 2026. הוא הרחיב את צו ההגנה לכלל חומרי ההליך, לרבות אלה שאינם חסויים, בנימוק שכמעט בלתי אפשרי לשחזר נתון אחרי שנמסר לכלי בינה מלאכותית פתוח, משום ששימש לאימון המודל. השמירה אינה מדיניות מסחרית הניתנת למשא ומתן מחדש. היא תכונה של אופן פעולת המערכת.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;בהצטרפן זו לזו, ההכרעות האלה שקולות להכרה, באוצר המילים של דיני הראיות, ביכולת שהמשפט מעולם לא נאלץ לייחס לשרת.&lt;/p&gt;
&lt;h2 id=&#34;העמדה-הצרפתית-ומה-מניחים-הקריטריונים-שלה&#34;&gt;העמדה הצרפתית, ומה מניחים הקריטריונים שלה&lt;/h2&gt;
&lt;p&gt;הניסוח החד ביותר אינו מגיע מבית משפט אלא מן הרגולציה המקצועית.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;המועצה הלאומית של לשכות עורכי הדין בצרפת, Conseil national des barreaux, פרסמה בספטמבר 2024 את מדריכה המעשי הראשון בנושא בינה מלאכותית יוצרת, ולאחר מכן &lt;a href=&#34;https://cnb.avocat.fr/actualite/le-cnb-adopte-un-guide-sur-la-deontologie-et-l-intelligence-artificielle&#34;&gt;אימצה ב-17 במרץ 2026 מדריך בנושא אתיקה מקצועית ובינה מלאכותית&lt;/a&gt;
. הראשון נחרץ בנקודה המרכזית: אסור לעורך הדין למסור למערכת בינה מלאכותית יוצרת נתונים החוסים תחת החיסיון המקצועי, וזה חל על שם הלקוח כשם שהוא חל על כל מידע אסטרטגי או סודי. החלופה המומלצת היא עבודה על מערכי נתונים &lt;strong&gt;בעילום שם חלקי&lt;/strong&gt;, שבהם הוחלפו הרכיבים המזהים.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;הפרשנות המעשית לעמדה הצרפתית, ובעיקר &lt;a href=&#34;https://resourcehub.bakermckenzie.com/en/resources/global-attorney-client-privilege-guide/europe-middle-east--africa/france/topics/07---artificial-intelligence&#34;&gt;המדריך ההשוואתי של Baker McKenzie בנושא החיסיון המקצועי&lt;/a&gt;
, מפיקה ממנה ארבעה תנאים מצטברים. החיסיון שורד את השימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת רק אם הפלטפורמה שומרת על סודיות מלאה, בלי שימוש חוזר, בלי אימון ובלי גישה של צדדים שלישיים; אם היא מופעלת אך ורק בשליטת עורך הדין או המשרד; אם היא משרתת תכלית משפטית שבגדר משימת הייעוץ או ההגנה; ואם התוצר משקף את חשיבתו של עורך הדין עצמו ולא עיבוד עצמאי של המערכת.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;על התנאי האחרון הזה כדאי להתעכב.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;כדי שהחיסיון יעמוד, נדרש שהמערכת לא תרמה עיבוד משלה.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;קריטריון שנוסח במילים כאלה יש בו היגיון רק אם רואים את המערכת כמסוגלת לתרום עיבוד משלה. איש אינו כותב כלל הדורש שארון תיקים לא יסיק מסקנות על המסמכים שבתוכו. התנאי קיים משום שהוא מכוון למשהו שארון אינו יכול לעשות.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אותה הכרה מרומזת שוכנת גם בהמלצה על עילום שם חלקי. החלפת הרכיבים המזהים לפני המסירה נחוצה רק אם מניחים שאחרת המערכת עלולה לקשר ביניהם, לשמור אותם או להסיק מהם דבר מה. אמצעי אחסון גרידא לא היה מחייב שום זהירות מסוג זה.&lt;/p&gt;
&lt;h2 id=&#34;לא-לרצות-לקרוא-לא-להיות-מסוגל-לקרוא&#34;&gt;לא לרצות לקרוא, לא להיות מסוגל לקרוא&lt;/h2&gt;
&lt;p&gt;התנגדות עולה מיד: גם את ספק האחסון אפשר לחייב למסור, אז מדוע מתווך אחד מפיל את החיסיון והאחר לא?&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;התשובה נמצאת ב&lt;a href=&#34;https://www.ccbe.eu/fileadmin/speciality_distribution/public/documents/DEONTOLOGY/DEON_CoC/EN_DEONTO_2021_Model_Code.pdf&#34;&gt;קוד ההתנהגות לדוגמה של CCBE&lt;/a&gt;
, והיא מדויקת יותר ממה שההתנגדות מניחה. על עורך הדין האירופי לדרוש משותפיו, מעובדיו ומכל אדם שהוא נעזר בו במתן שירותיו לשמור על אותה חובת סודיות. החובה מתפשטת לאורך השרשרת.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ספק אחסון יכול להשתלב בשרשרת הזו. הוא חותם על הסכם עיבוד. הוא מקבל על עצמו התחייבויות סודיות. אפשר לבקר אותו, ואפשר לתבוע אותו על הפרה. הצד השלישי כבול.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;פלטפורמת בינה מלאכותית יוצרת ששומרת את התכנים שנמסרו לה ומתאמנת עליהם אינה יכולה להשתלב בשרשרת באותו אופן, משום שמה שצריך היה למנוע אינו התנהגות אלא ארכיטקטורה. התחייבות שלא להתאמן על נתוני הקלט היא הבטחה שעניינה כוונה. אפשר לאכוף אותה על הספק, אבל היא אינה משנה את מה שהמערכת בנויה לעשות, ואי אפשר לאמת אותה מבחוץ.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;זהו כל המרחק בין ספק שאינו רוצה לקרוא לספק שאינו יכול לקרוא. רק השני שורד חילופי בעלי מניות, עדכון של תנאי השימוש או צו שיפוטי. בחנו בדיוק את המנגנון הזה בהקשר &lt;a href=&#34;https://arpokrat.com/he/blog/data-act-vs-cloud-act-digital-sovereignty/&#34;&gt;ההתנגשות בין ה-Data Act ל-CLOUD Act&lt;/a&gt;
: ערובה משפטית אינה שווה לעולם יותר מתחום השיפוט שמארח אותה, ואילו אי-אפשרות טכנית אינה תלויה באף אחד.&lt;/p&gt;
&lt;h2 id=&#34;אי-הסימטריה&#34;&gt;אי-הסימטריה&lt;/h2&gt;
&lt;p&gt;כאן מגיע הניתוח למקום לא נוח.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אותה מערכת משפטית עצמה, שמוכנה להכיר ביכולת עיבוד כשהשאלה היא ויתור על החיסיון, מסרבת להכיר בדבר כשהשאלה היא אחריות.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&lt;strong&gt;אישיות אלקטרונית&lt;/strong&gt; הוצעה בידי הפרלמנט האירופי ב&lt;a href=&#34;https://www.europarl.europa.eu/doceo/document/TA-8-2017-0051_FR.html&#34;&gt;החלטתו מ-16 בפברואר 2017 בעניין כללי משפט אזרחי לרובוטיקה&lt;/a&gt;
, בסעיף 59, פסקה ו. הנוסח הציע שלרובוטים האוטונומיים המתוחכמים ביותר יוענק בבוא היום מעמד שיאפשר להטיל עליהם אחריות לנזקים שהם גורמים. ההצעה נזנחה אחרי ש&lt;a href=&#34;https://robotics-openletter.eu/&#34;&gt;מכתב פתוח שחתמו עליו כמה מאות מומחים&lt;/a&gt;
 התנגד לה. התנגדותם המרכזית הייתה מוצקה: הענקת אישיות למכונות תיצור כלי שיאפשר ליצרנים לפרוק מעליהם אחריות שהיא שלהם.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;העמדה התייצבה אפוא. מערכת אוטונומית שגורמת נזק היא מוצר, כלי, מכשיר בידי מי שהפעיל אותה. אין לה אישיות משפטית. האחריות נופלת בחזרה על גורם אנושי או על תאגיד, וכך מוכרח להיות, שכן אין שום מקום אחר להפיל אותה עליו.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;שתי הטענות פועלות היום בעת ובעונה אחת.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;או שהמערכת מסוגלת לקלוט מסירה במובן המשפטי של המילה, ואז מכירים ביכולתה כדי לשלול מלקוח את הגנתו, ובה בעת מכחישים אותה כדי לחסוך מכל אחד את נטל האחריות. או שהיא כלי, ואז מסירת מסמך אליה אינה חשיפה יותר משמירת קובץ בכונן, ובמקרה זה הנימוק של פברואר קורס.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ההקשר האירופי מחריף את חוסר האיזון במקום לתקן אותו. הדירקטיבה בדבר אחריות בתחום הבינה המלאכותית, שנמסר על משיכתה כבר בתוכנית העבודה של הנציבות מפברואר 2025, &lt;a href=&#34;https://eapil.org/2025/10/09/european-commission-withdraws-two-proposals-assignments-of-claims-regulation-and-ai-liability-directive/&#34;&gt;נזנחה רשמית באוקטובר 2025&lt;/a&gt;
. זה היה הכלי שאמור היה לטפל בדיוק בקושי הזה. נותרה &lt;a href=&#34;https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2024/2853/oj&#34;&gt;הדירקטיבה המתוקנת בדבר אחריות למוצרים פגומים&lt;/a&gt;
, הכוללת מעתה תוכנה ומערכות בינה מלאכותית, אך הדורשת פגם, נזק וקשר סיבתי, והמגינה על יחידים מפני נזקי גוף, נזקי רכוש והשמדת נתונים. מועד ההטמעה שלה חל רק ב-9 בדצמבר 2026, והיא תחול רק על מוצרים שיוצאו לשוק אחרי מועד זה.&lt;/p&gt;
&lt;h2 id=&#34;ההתנגדות-הצפויה-והמענה-לה&#34;&gt;ההתנגדות הצפויה, והמענה לה&lt;/h2&gt;
&lt;p&gt;קורא קשוב ישיב שהמשפט מכיר דרך קבע ביכולת של עצם אחד ולא של אחר, בלי שיהיה בכך חוסר עקביות. בעל חיים יכול לגרום נזק בעל משמעות משפטית בלי שתהיה לו אישיות. לחברה מסחרית יש אישיות לצורך התקשרות בחוזים, ולא לכל התכליות בכל שיטות המשפט. הכרה ביכולת עיבוד לצורכי ראיות אינה מחייבת אפוא איש להכיר באישיות לצורכי אחריות. שאלות שונות, תשובות שונות.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ההתנגדות רצינית, והיא הייתה מכרעת אילו אי-הסימטריה פעלה לשני הכיוונים.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;היא פועלת רק לכיוון אחד. במקום שבו מתקבלת יכולת המערכת, את המחיר נושא הלקוח שהגנתו נעלמת. במקום שבו אותה יכולת עצמה הייתה משמשת לחלוקת האחריות, אי אפשר למצוא אותה. התוצאה נופלת תמיד לאותו צד.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אי-סימטריה שמיטיבה באופן שיטתי עם אותו צד אינה הבחנה דוקטרינרית. היא חלוקת סיכון, וכך ראוי לדון בה.&lt;/p&gt;
&lt;h2 id=&#34;מה-זה-אומר-בפועל&#34;&gt;מה זה אומר בפועל&lt;/h2&gt;
&lt;p&gt;אין בכל זה כדי לרמוז שעל המקצועות המשפטיים לוותר על הכלים האלה. גם הטקסטים המקצועיים האירופיים אינם אומרים זאת, ו-CCBE פרסם מדריך משלו בנושא.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;מה שזה כן רומז הוא שהשאלה המכריעה אינה איזה כלי בוחר משרד, אלא מה אותו כלי משאיר אצלו, והאם התשובה נובעת ממדיניות או מתכונה של התכנון. התחייבות שלא לשמור אפשר למשוך, לפרש מחדש או לדחוק הצידה בהחלטה שיפוטית. ארכיטקטורה שאינה שומרת אינה יכולה לעשות זאת, משום שאין מה למסור.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;מסמכי היסוד למי שרוצה להעמיק בסוגיה:&lt;/p&gt;
&lt;ul&gt;
&lt;li&gt;&lt;a href=&#34;https://www.ccbe.eu/fileadmin/speciality_distribution/public/documents/IT_LAW/ITL_Guides_recommendations/EN_ITL_20251002_CCBE-guide-on-the-use-of-the-use-of-generative-AI-for-lawyers.pdf&#34;&gt;מדריך CCBE בדבר שימוש עורכי דין בבינה מלאכותית יוצרת&lt;/a&gt;
, שפורסם ב-2 באוקטובר 2025, ולצדו &lt;a href=&#34;https://www.ccbe.eu/fileadmin/speciality_distribution/public/documents/IT_LAW/ITL_Guides_recommendations/EN_ITL_20260327_CCBE-technical-guide-on-the-use-of-AI-tools-and-models-by-lawyers.pdf&#34;&gt;מדריך טכני&lt;/a&gt;
 ממרץ 2026&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;&lt;a href=&#34;https://cnb.avocat.fr/actualite/le-cnb-adopte-un-guide-sur-la-deontologie-et-l-intelligence-artificielle&#34;&gt;המדריך האתי של Conseil national des barreaux&lt;/a&gt;
 מ-17 במרץ 2026, המיישם את העקרונות הקלאסיים של החיסיון והעצמאות בלי ליצור דין מיוחד לבינה מלאכותית&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;&lt;a href=&#34;https://resourcehub.bakermckenzie.com/en/resources/global-attorney-client-privilege-guide&#34;&gt;המדריך ההשוואתי של Baker McKenzie&lt;/a&gt;
, מועיל למדידת הפער בין המשטרים הלאומיים&lt;/li&gt;
&lt;/ul&gt;
&lt;h2 id=&#34;הזווית-שבה-נוקטת-arpokrat&#34;&gt;הזווית שבה נוקטת Arpokrat&lt;/h2&gt;
&lt;p&gt;ההיגיון הזה חורג הרבה מעבר למשרדי עורכי דין. הוא תקף לכל מערכת יחסים שבה מישהו מפקיד אצל מערכת מידע שאינו רוצה לראותו צף שוב, והוא מצטמצם לשאלה אחת: האם הערובה נשענת על הבטחה או על אי-אפשרות?&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;זהו העיקרון שמנחה את התכנון של &lt;a href=&#34;https://arpokrat.com/he/messenger/&#34;&gt;Arpokrat Messenger&lt;/a&gt;
. הזהות נוצרת מקומית ממפתחות הצפנה, בלי מספר טלפון ובלי כתובת דואר אלקטרוני, והמפתחות הפרטיים אינם עוזבים לעולם את המכשיר. הבחירה הזו אינה התחייבות שלא לנצל מאגר משתמשים. היא בחירה לא ליצור מאגר כזה. דרישה המופנית לתשתית שאינה מחזיקה במידע אינה מייצרת סירוב, היא מייצרת ריק.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ראוי להציג את ההבחנה הזו ביושר, משום שהיא מכריעה הכול. מדיניות פרטיות, גם אם היא כנה וגם אם היא כתובה היטב, היא הצהרת כוונות הנשענת על חברה, על בעלי מניותיה באותו רגע ועל תחום השיפוט שבו היא רשומה. שלושת המרכיבים האלה משתנים. ארכיטקטורה שאינה אוספת אינה משתנה משום שדירקטוריון התחלף. זו אותה תזוזה שתיארנו בהקשר של &lt;a href=&#34;https://arpokrat.com/he/blog/harvest-now-decrypt-later-hndl-zero-knowledge/&#34;&gt;איסוף היום כדי לפענח מחר&lt;/a&gt;
: הסיכון אינו ברגע שבו מבטיחים, הוא ברגע שבו מישהו אחר מחליט.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;למשפט לוקח זמן להפנים את ההבחנה הזו, והוויכוח על החיסיון המקצועי הוא מדד טוב לכך. כך גם ב&lt;a href=&#34;https://arpokrat.com/he/blog/5g-location-data-privacy-law/&#34;&gt;הגנה על נתוני מיקום&lt;/a&gt;
, שבה עיקר הבנייה המשפטית עוסק בגישה לנתונים שקיומם עצמו אינו נשאל מעולם.&lt;/p&gt;
&lt;h2 id=&#34;סיכום&#34;&gt;סיכום&lt;/h2&gt;
&lt;p&gt;הפסיקה תתייצב בסופו של דבר. ערכאות הערעור יכריעו במחלוקת, הרגולטורים יפרסמו קריטריונים, המשרדים יתאימו את הסכמי ההתקשרות והסעיפים שלהם. בכל זה אין ספק.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אבל השאלה היסודית לא תיפתר בדרך הזו, משום שהיא אינה עוסקת באמת בחיסיון המקצועי. היא עוסקת באפשרות של שיטת משפט להכיר בכך שדבר מה יודע, בלי שתידרש אי פעם לומר מי נושא באחריות למה שהוא עושה בידיעה הזו.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;כל עוד השאלה הזו נותרת פתוחה, המשתנה היחיד שמשתמש שולט בו באמת אינו איכות ההתחייבויות שנותנים לו. הוא כמות המידע שהוא מאפשר לה להתקיים.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&lt;em&gt;המאמר מציע ניתוח משפטי כללי לצורכי דיון. אין בו חוות דעת או ייעוץ משפטי.&lt;/em&gt;&lt;/p&gt;
&lt;h2 id=&#34;מקורות&#34;&gt;מקורות&lt;/h2&gt;
&lt;ul&gt;
&lt;li&gt;United States District Court for the Eastern District of Michigan, Warner v. Gilbarco Inc., 10 בפברואר 2026, &lt;a href=&#34;https://www.proskauer.com/alert/michigan-federal-court-protects-ai-assisted-litigation-work-product&#34;&gt;ניתוח Proskauer&lt;/a&gt;
&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;United States District Court for the Southern District of New York, &lt;a href=&#34;https://harvardlawreview.org/blog/2026/03/united-states-v-heppner/&#34;&gt;United States v. Heppner&lt;/a&gt;
, 10 בפברואר 2026, נימוקים כתובים מ-17 בפברואר 2026&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;United States District Court for the District of Kansas, &lt;a href=&#34;https://law.justia.com/cases/federal/district-courts/kansas/ksdce/2:2025cv02352/158740/152/&#34;&gt;Jefferies et al. v. Harcros Chemicals Inc. et al.&lt;/a&gt;
, מס&amp;rsquo; 2:25-cv-02352, 25 במרץ 2026&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;Conseil national des barreaux, &lt;a href=&#34;https://cnb.avocat.fr/actualite/le-cnb-adopte-un-guide-sur-la-deontologie-et-l-intelligence-artificielle&#34;&gt;ה-CNB מאמץ מדריך בנושא אתיקה מקצועית ובינה מלאכותית&lt;/a&gt;
, 17 במרץ 2026&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;Baker McKenzie, &lt;a href=&#34;https://resourcehub.bakermckenzie.com/en/resources/global-attorney-client-privilege-guide/europe-middle-east--africa/france/topics/07---artificial-intelligence&#34;&gt;Global Privilege and Professional Secrecy Guide, France, Artificial Intelligence&lt;/a&gt;
&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;CCBE, &lt;a href=&#34;https://www.ccbe.eu/fileadmin/speciality_distribution/public/documents/DEONTOLOGY/DEON_CoC/EN_DEONTO_2021_Model_Code.pdf&#34;&gt;Model Code of Conduct for European Lawyers&lt;/a&gt;
, 8 באוקטובר 2021&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;CCBE, &lt;a href=&#34;https://www.ccbe.eu/fileadmin/speciality_distribution/public/documents/IT_LAW/ITL_Guides_recommendations/EN_ITL_20251002_CCBE-guide-on-the-use-of-the-use-of-generative-AI-for-lawyers.pdf&#34;&gt;Guide on the use of generative AI by lawyers&lt;/a&gt;
, 2 באוקטובר 2025&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;הפרלמנט האירופי, &lt;a href=&#34;https://www.europarl.europa.eu/doceo/document/TA-8-2017-0051_FR.html&#34;&gt;החלטה מ-16 בפברואר 2017 הכוללת המלצות לנציבות בעניין כללי משפט אזרחי לרובוטיקה&lt;/a&gt;
, 2015/2103(INL)&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;&lt;a href=&#34;https://robotics-openletter.eu/&#34;&gt;Open Letter to the European Commission on Artificial Intelligence and Robotics&lt;/a&gt;
&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;EAPIL, &lt;a href=&#34;https://eapil.org/2025/10/09/european-commission-withdraws-two-proposals-assignments-of-claims-regulation-and-ai-liability-directive/&#34;&gt;European Commission Withdraws Two Proposals: Assignments of Claims Regulation and AI Liability Directive&lt;/a&gt;
, 9 באוקטובר 2025&lt;/li&gt;
&lt;li&gt;&lt;a href=&#34;https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2024/2853/oj&#34;&gt;דירקטיבה (האיחוד האירופי) 2024/2853 מ-23 באוקטובר 2024 בדבר אחריות למוצרים פגומים&lt;/a&gt;
&lt;/li&gt;
&lt;/ul&gt;
</description>
    </item>
  </channel>
</rss>