5G, נתוני מיקום והמטרה השגויה של המשפט

Tue, 18 Aug 2026 00:00:00 +0000

בשנת 2011 ביקשה משטרת דטרויט מחברת סלולר את היסטוריית ההתחברות של הטלפון של טימותי קרפנטר לאנטנות. היא קיבלה 12,898 נקודות מיקום שנפרסו על פני 127 ימים, כמאה ליום. שבע שנים לאחר מכן קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית שבקשה כזו מהווה חיפוש ומחייבת צו.

אותן 12,898 נקודות הגיעו מאנטנות של הדור הרביעי, שכל אחת מהן כיסתה רדיוס של כמה קילומטרים. אותה בקשה עצמה, אילו הופנתה היום לרשת 5G עירונית, לא הייתה מחזירה מאה נקודות ביום בדיוק של כמה קילומטרים. היא הייתה מחזירה נפח גדול בהרבה, בדיוק של כמה עשרות מטרים.

הטכנולוגיה החליפה סדר גודל. החשיבה המשפטית נותרה באותה נקודה בשרשרת.

אינטרס מוגן ששופטים משני עברי האוקיינוס מכירים בו

יש אינטרס שכמעט כולם מודים בקיומו וכמעט שום הוראה אינה מגנה עליו ביעילות: הזכות להימצא במקום כלשהו בלי שהעובדה הזו תתועד.

הפסיקה האירופית קבעה זאת באופן חד־משמעי. בפרשת Digital Rights Ireland (תיקים מאוחדים C-293/12 ו-C-594/12, 8 באפריל 2014), ולאחר מכן בפרשת Tele2 Sverige ו-Watson (תיקים מאוחדים C-203/15 ו-C-698/15, המותב המורחב, 21 בדצמבר 2016), קבע בית הדין של האיחוד האירופי שנתונים אלה, בהצטברותם, מאפשרים להסיק מסקנות מדויקות מאוד על חייהם הפרטיים של אנשים: הרגלי היום־יום, מקומות שהייה, תנועות, פעילויות ויחסים חברתיים.

בית המשפט העליון של ארצות הברית הגיע למסקנה קרובה בפרשת Carpenter v. United States , 585 U.S. 296 (2018). הוא הדגיש נקודה שהספרות האמריקאית דנה בה רבות: האופי הבלתי נמנע והאוטומטי של האיסוף. איש אינו מסכים להיות מחובר לאנטנה; הוא מחובר משום שיש בידיו טלפון דלוק.

האינטרס המוגן קיים אפוא, ושני בתי המשפט שיש להם משקל בתחום מכירים בו. הבעיה נמצאת במקום אחר.

מה ה-5G באמת שינה

בלבול נפוץ הוא לראות במיקום נתון שהטלפון משדר, בדיוק כמו הודעה או תמונה. זה אינו המצב. המיקום הוא תוצאה פיזיקלית של אופן פעולת הרשת. המפעילה יודעת לאיזו אנטנה המכשיר מחובר משום שהיא חייבת לדעת זאת כדי לנתב שיחה. אין שום מפתח שבאמצעותו אפשר להצפין את המידע הזה, שכן אין מדובר בתוכן אלא בתכונה של החיבור עצמו.

זה בדיוק מה שהופך את ה-5G למשמעותי במישור המשפטי ולא במישור הטכני.

הארכיטקטורות הקודמות נשענו על תאים רחבים. אנטנת 4G משרתת בדרך כלל רדיוס של כמה קילומטרים, והמיקום שנגזר מעצם ההתחברות נמדד במאות מטרים בעיר, ולעתים בעשרות קילומטרים באזור כפרי. ה-5G נשען על ציפוף מסיבי: תאים עירוניים מכסים בדרך כלל כמה מאות מטרים, וספרות ההנדסה מדברת על צפיפות של ארבעים עד חמישים תחנות בסיס לקילומטר רבוע, לעומת ארבע או חמש בימי ה-3G.

התוצאה מכנית. על פי הנייר הלבן של אריקסון על מיקום ב-5G , התשתית שנפרסה לצורכי קישוריות בלבד מגיעה לדיוק של עשרים עד חמישים מטרים בחוץ ושל מטר עד שלושה מטרים בפנים, ויורדת אל מתחת למטר בתנאים עירוניים נוחים. אין זו פונקציית מיקום שהופעלה אי־שם, אלא מה שהרשת יודעת מעצם מבנֶהָ, בלי שהותקנה אפליקציה ובלי שניתנה הרשאה. פירטנו את כל המנגנונים הללו, וגם את אמצעי הנגד שבאמת עובדים, במאמרנו על איתור המיקום המתמיד של הטלפון .

הפגיעה גדלה אפוא בכמה סדרי גודל. המסגרת המשפטית החלה נותרה זו שנועדה ל-2G ול-3G. שום התאמה נורמטיבית לא ליוותה את שינוי סדר הגודל.

המשפט מגן על הגישה, לא על ההיווצרות

המשפט האירופי מסדיר בקפידה מי רשאי לגשת לנתוני מיקום, באילו תנאים ותחת איזו בקרה. הוראה 2002/58/EC קובעת את עקרון חיסיון התקשורת, ובית הדין קבע בפרשת La Quadrature du Net (תיקים מאוחדים C-511/18, C-512/18 ו-C-520/18, המותב המורחב, 6 באוקטובר 2020) שסעיף 15(1) להוראה זו, בקריאה לאור סעיפים 7, 8, 11 ו-52(1) לאמנה, מונע שמירה כללית ובלתי מבחינה של נתוני תעבורה ומיקום כאמצעי מניעה. עם זאת בית הדין התיר חריגים מתוחמים כאשר מדינה חברה ניצבת מול איום חמור על הביטחון הלאומי המתברר כממשי ועכשווי או צפוי, בכפוף לביקורת אפקטיבית.

אלה הגנות אמיתיות, ויהיה זה מגוחך להמעיט בהן. אך כולן מתערבות בדיעבד. הן מניחות שהנתון קיים, שהוא נשמר, ורק אז מסדירות את תנאי השימוש בו.

אלא שאם המיקום הוא תוצר לוואי בלתי נמנע של פעולת הרשת, נקודת ההתערבות הנכונה אינה החיסיון. היא ההתמדה בזמן.

מיקום רגעי, הדרוש לניתוב תקשורת ונמחק מיד לאחר מכן, אינו כלי מעקב. היסטוריית מיקומים הנשמרת חודשים היא כלי כזה, יהיו אשר יהיו ערובות הגישה העוטפות אותה.

ההבדל בין השניים אינו משפטי אלא ארכיטקטוני. ולוח הזמנים האירופי הופך את השאלה לדחופה ולא לתיאורטית. הנציבות משכה את הצעת תקנת ה-ePrivacy ב-2025, בהיעדר הסכמה בין המחוקקים השותפים. מאז היא עובדת על מכשיר נפרד בעניין שמירת נתונים לצרכים פליליים, שהוכרז לשנת 2026 ונועד להאחיד משטרים לאומיים שהתפצלו מאז ביטול ההוראה משנת 2006. במילים אחרות, הטקסט שיקבע לעשור את משטר מטא־נתוני המיקום נכתב ברגע זה, על יסוד חשיבה שגובשה בעידן התאים הקילומטריים.

התקדים שה-5G יצר בעצמו

ההיבט המעניין ביותר בתיק הוא שהתשובה הנכונה כבר מופיעה בתקן הטכני, אלא שהיא מיושמת על אובייקט אחר.

עד ה-4G, המזהה הקבוע של המנוי, ה-IMSI, עבר בגלוי בממשק הרדיו בעת ההתחברות. זה מה שאפשר את לוכדי ה-IMSI, אותן תחנות בסיס מזויפות אשר, לפי התיאור המקובל של קרן החזית האלקטרונית , משדרות חזק יותר מהאנטנות הלגיטימיות כדי למשוך מכשירים וללכוד את המזהה שלהם.

החל מ-Release 15 של מפרטי 3GPP, שפורסם ב-2019, ה-5G מציע תשובה אלגנטית. המזהה הקבוע, הקרוי כיום SUPI, ניתן להחלפה בממשק הרדיו ב-SUCI, מזהה מוסתר המתקבל מהצפנת החלק הייחודי למנוי באמצעות קריפטוגרפיה של עקומים אליפטיים, עם המפתח הציבורי של המפעילה הביתית. רק הרשת הביתית, המחזיקה במפתח הפרטי המתאים, יכולה לפענח אותו. התוצאה ייחודית בכל חישוב, מה שמונע קישור בין מושב אחד למשנהו.

ההיגיון שנבחר ראוי להדגשה, משום שהוא בדיוק ההיגיון שאמור להנחות את המחוקק: לא מצפינים את המיקום, דבר שאינו אפשרי טכנית, אלא מצפינים את הזהות. למיקום שאין לשייך לו זהות יש ערך מוגבל מאוד לצורכי מעקב פרטני.

הכשל: הגנה שהיא רשות

ואולם יש הסתייגות כבדת משקל, ולדעתנו זו נקודת ההתערבות המעשית ביותר בכל התיק.

הנייר הלבן NIST CSWP 36A , שפורסם במרץ 2026 בידי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה, אומר זאת בלי כחל ושרק. מכשירים ופונקציות רשת התואמים ל-Release 15 ואילך חייבים לתמוך ב-SUCI, אך הפעלתו נותרת רשות בידי המפעילה. שלושה תנאים חייבים להתקיים יחד: יצרן הציוד חייב לתמוך, המפעילה חייבת להפעיל זאת ברשת שלה, וכרטיס ה-SIM חייב לשאת את הרכיבים הדרושים לחישוב.

לכך מתווספת מלכודת תצורה. התקן קובע סכמת הגנה אפסית, שבה משתמשים בפורמט SUCI באופן פורמלי אך ללא הצפנה של ממש, כך שהמזהה עובר בגלוי. NIST כותב שעל המפעילה להגדיר את רשתה בסכמת הגנה שאינה אפסית, ומזכיר שדוח של CSRIC, הגוף המייעץ של רשות התקשורת הפדרלית, המליץ כבר ב-2021 לייחד את הסכמה האפסית אך ורק לשיחות חירום ממכשיר שאינו מוכר לרשת.

ראוי להשאיר את הניסוח כפי שהוא. ההגנה הזמינה הטובה ביותר מפני מעקב אחר מכשירים ניידים קיימת בתקן הטכני מאז 2019. היא נשענת על בחירת תצורה שנתונה לשיקול דעתה של המפעילה. סוכנות פדרלית אמריקאית מוצאת לנכון לפרסם מסמך ב-2026 כדי להזכיר שכדאי להפעיל אותה. ושום מכשיר משפטי אירופי אינו מחייב זאת.

יש להוסיף שה-SUCI אינו סוגר את הנושא. העבודות שהוצגו תחת הכותרת 5G SUCI-catchers: still catching them all? מתעדות התקפות קישוריות המאפשרות לקשר מחדש מושבים חרף ההצפנה, וההגנה קורסת כליל אם התוקף מאלץ את המכשיר לרדת לדור קודם. חובה משפטית לא תפתור אפוא הכול. עם זאת היא תבטל פער שאין לו הצדקה שניתן להגן עליה: הפער בין מה שהתקן מתיר לבין מה שרשתות מסחריות עושות בפועל.

שלוש התערבויות עקיבות

אם לוקחים ברצינות את הרעיון שיש למזער את המיקום כבר בתכנון ולא להגן עליו בדיעבד, מתבקשות שלוש פעולות.

להפוך את ההסתרה האפקטיבית של המזהה לחובה. לחייב הפעלת SUCI ולאסור סכמות הגנה אפסיות ברשתות מסחריות, למעט המקרה השיורי של שיחות חירום. אין מדובר בהכתבת טכנולוגיה חדשה או במימון פריסה, אלא בדרישה להפעיל פונקציה שתוקננה לפני שבע שנים וכבר קיימת בציוד.
להתייחס לשמירה כאל חריג ולא כאל ברירת מחדל. המיקום הדרוש לניתוב תקשורת אמור להימחק ברגע שתפקיד זה הושלם. יצירת היסטוריה אמורה לחייב הצדקה ייחודית. זה ההבדל בין רשת שיודעת היכן אתם לבין רשת שזוכרת היכן הייתם.
להפוך את החזקת המפתח לזיקה המשפטית הרלוונטית. מיקום השרתים בתוך האיחוד אינו אומר הרבה אם המפתחות ההופכים את הנתונים לקריאים מצויים במקום אחר. הקריטריון בעל המשמעות המשפטית אמור להיות שליטה אפקטיבית באמצעי הפענוח, שאלה שבחנו בפירוט בהקשר ההתנגשות בין ה-Data Act ל-CLOUD Act .

הזווית שבה Arpokrat נוקטת

חשיבה זו אינה ייחודית לדיני התקשורת. זו החשיבה שאנו מיישמים על בחירות הארכיטקטורה שלנו, והיא נכנסת למשפט אחד: מה שלא נוצר אינו זקוק להגנה.

מסיבה זו ArpokratOS מסירה את ה-GPS, ה-Bluetooth וה-NFC ברמת הליבה במקום לכבות אותם בתפריט. מתג הוא מדיניות: רכיב בעל הרשאות יכול לעקוף אותו, עדכון יכול להדליק אותו מחדש, מערכת שנפרצה יכולה להתעלם ממנו. הסרת נתיב הקוד מבטלת את השאלה. זו ההעתקה, בקנה מידה של מכשיר בודד, של אותה תזוזה שאנו קוראים לה בקנה מידה של המשפט: להתערב בהיווצרות ולא בגישה.

יש לומר מיד גם מה זה אינו עושה. שום מערכת הפעלה אינה מוציאה מכשיר מגאומטריית הרשת. כל עוד כרטיס SIM פעיל, המפעילה יודעת באיזה תא המכשיר מחובר, וניתוב כל התעבורה דרך Tor אינו משנה זאת, שכן הוא מגן על התוכן ועל היעד ולא על שכבת הרדיו. בדיוק משום כך הנושא הוא נושא משפטי. יש קטגוריה של סיכונים ששום תצורה אישית אינה מצמצמת, ושהמשתנה היחיד הזמין לגביה הוא הכלל החל על המפעילה.

אותה דאגה מנחה את שאר עבודתנו. נתון שאינו קיים אינו יכול להיתפס, להימכר, לדלוף, או להיות מפוענח בעוד עשר שנים במכונה שאיש אינו מחזיק בה היום, שאלה שטיפלנו בה מזווית ההצפנה הנקצרת עכשיו ונשברת מאוחר יותר .

סיכום

הדיון הציבורי במעקב הסלולרי מתרכז כמעט אך ורק בגישה: מי רשאי לעיין בנתונים, על סמך מה, באיזה היתר. דיון זה לגיטימי, ולפסיקות בית הדין מאז 2014 היו השפעות מוחשיות. אבל הוא מתערב מאוחר מדי בשרשרת.

השאלה הקודמת לו, והמכרעת יותר, היא אם ההיסטוריה צריכה בכלל להתקיים. מאגר שנבנה היום מטעם לגיטימי נשאר זמין מחר לטעם אחר, והערובות העוטפות אותו תלויות בהחלטות פוליטיות עתידיות שאיש אינו שולט בהן ברגע האיסוף. זהו הימור על יציבות המוסדות, שנעשה לתקופה שאיש אינו קוצב.

ה-5G הכפיל פי כמה את הרזולוציה של המידע הזה בלי ששום התאמה נורמטיבית התרחשה. במקביל הוא הוכיח, באמצעות מנגנון ה-SUCI, שהדרך המעשית היא לנתק את המיקום מן הזהות ולא לנסות להצפין תכונה פיזיקלית של הרשת. התקן הטכני סיפק את התשובה שבע שנים לפני שהמשפט שאל את השאלה.

הטקסט האירופי על שמירת נתונים נכתב עכשיו. הוא יעסוק במטא־נתונים, כלומר במיקום, כלומר במה שה-5G מייצר כיום ברזולוציה שמנסחיו לא הכירו. אם יסתפק בהסדרת הגישה להיסטוריה שנתפסת כמובנת מאליה, או יעז לשאול אם ההיסטוריה הזו נחוצה בכלל, היא ככל הנראה שאלת הפרטיות החשובה ביותר בשנים הקרובות באירופה. וזו שאלה שהמגזר הטכני, לשם שינוי, כבר הכריע בה לכיוון הנכון.

מקורות

בית הדין של האיחוד האירופי, Digital Rights Ireland , תיקים מאוחדים C-293/12 ו-C-594/12, 8 באפריל 2014
בית הדין של האיחוד האירופי, Tele2 Sverige ו-Watson , תיקים מאוחדים C-203/15 ו-C-698/15, המותב המורחב, 21 בדצמבר 2016
בית הדין של האיחוד האירופי, La Quadrature du Net ואחרים , תיקים מאוחדים C-511/18, C-512/18 ו-C-520/18, המותב המורחב, 6 באוקטובר 2020
בית המשפט העליון של ארצות הברית, Carpenter v. United States , 585 U.S. 296, 2018
המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה, Protecting Subscriber Identifiers with Subscription Concealed Identifier (SUCI) , NIST CSWP 36A, מרץ 2026
אריקסון, 5G positioning: Locating devices anywhere
Merlin Chlosta ואחרים, 5G SUCI-catchers: still catching them all? , ACM WiSec, 2021
קרן החזית האלקטרונית, Gotta Catch ‘Em All: Understanding How IMSI-Catchers Exploit Cell Networks
European Digital Rights, The ePrivacy Regulation proposal has been withdrawn, but the fight for your privacy is far from over
heise online, Data Retention: Commission to present proposal by mid-2026

מיקום on Arpokrat